סוגי משתלים לשדיים

המשתלים המשמשים בניתוחי השד השונים נחלקים לפי קריטריונים רבים: דור המשתל, סוג המילוי, מרקם המעטפת, צורת השתל. כיום כל השתלים הזמינים מכל החברות הינם שתלים מדור מתקדם ולכן נושא זה פחות רלוונטי לדיון

סוג המילוי

בעבר כל המשתלים מולאו בסיליקון ברמת צמיגות כזו או אחרת. בשנות ה90 המוקדמות של המאה הקודמת, בשל חשש לקשר למחלות גידוליות שונות, אסר מנהל המזון והתרופות האמריקאי על שימוש במשתלים עם מילוי סיליקון ברחבי ארצות הברית. לפיכך, משתלים המיועדים למילוי במים סטריליים או בתמיסה פיזיולוגית (סיילין) נותרו כאופציה היחידה בארה״ב.

ברחבי העולם (וגם בישראל) נמשך השימוש במשתלים ממולאים בסיליקון ללא כל הוכחה לקשר למחלות גידוליות. בינתיים החשש הופרך ואף בארה״ב שבו להשתמש במשתלי סיליקון.

כיום רב מכריע של המשתלים ממולאים בסיליקון, כאשר המילוי נבדל ברמת הצמיגות, ולפיכך גם רמת הרכות למגע, ומנגד היכולת של השתל לשמור על צורתו המקורית (חשוב בעיקר בשתלים אנטומיים. ראו בהמשך).

מרקם המעטפת

באופן גס ניתן לחלק את המשתלים לאלו עם מעטפת חלקה, ואלו עם מעטפת מחוספסת. עם זאת, גם בין המשתלים המחוספסים ישנו שוני כאשר ישנם שתלים עם מאקרו-חיספוס (חיספוס גס מאוד), ישנם משתלים עם מיקרו חיספוס ומשתלים חדשים יותר עם נאנו-חספוס (חיספוס עדין ביותר). הסיבה לשוני בין השתלים השונים היא אופן התנהגות השתל בתוך הגוף.

משתלים חלקים מעלים את השכיחות לסיבוך בשם התכווצות קופסית. גוף האדם מייצר מעין קפסולה או קופסית העשויה רקמה דמויית צלקת סביב כל גוף זר המוחדר אליו. קופסית זו עלולה בתנאים מסויימים להתכווץ, לעוות את צורת השתל, לשנות את מראה וגובה השד, ואף להכאיב.

כיום אנו סבורים שכ2-3% מהנשים עם משתלים בשדיים יסבלו מהתכווצות קופסית בדרגה כזו או אחרת. במידה והתכווצות הקופסית היא בדרגה נמוכה, אין חובה לטפל, אך אם מדובר בהתכווצות קופסית חמורה, יתכן אף צורך בניתוח נוסף.

הגורמים להתכווצות קופסית הם מגוונים וכוללים בין השאר: נוכחות חיידקים ברמה שאינה מספקת לגרימת זיהום אך מספיקה לגרימת דלקת כרונית שתתבטא בהתכווצות קופסית, הצטברות דם סביב השתל לאחר הניתוח, הקרנות (במידה והמשתל הוא חלק מתהליך שחזור שד לאחר סרטן), ועוד סיבות רבות, אך בעיקר נטיה גנטית של המטופלת.

משתלים עם מעטפת מחוספסת הוכחו כמורידים את השכיחות של התכווצות קופסית, אך סובלים ממראה פחות טבעי בנשים רזות או בתהליכי שחזור שד כאשר הכיסוי לשתל דק מאוד, וניתן להבחין ב״גלים״ דרך העור. כמו כן נושא שתפס כותרות בהקשר לשתלים מחוספסים הוא מחלה גידולית בשם לימפומה אנאפלסטית של השד (ALCL).

מדובר במחלה נדירה ביותר (מקרים בודדים לכל מאה מליון נשים), אשר שכיחותה עולה בנוכחות משתלים בשדיים (במשתלים מתוצרת מסויימת עד כדי שכיחות של 1:3000 בערך ואצל חברות אחרות סביב 1:60,000). הטיפול בALCL הוא לרב פשוט, וכולל הוצאה של המשתל והקופסית.

ניתן אף להשתיל שתל חדש באותו הניתוח. לרב אין צורך בטיפולים נוספים. מחלה זו עדיין נחקרת, אך החשד כיום הוא שהיא נגרמת עקב נוכחות של חיידק מסויים שנעזר בחיספוס הגס ע״מ לשגשג. נראה שבנוכחות משתלים עם מעטפת חלקה, אין סכנה לALCL מעבר לסטטיסטיקה הרגילה (מקרים בודדים לכמאה מליון נשים).

יש לציין כי משתלים אנטומיים (ראה/י בהמשך) הם תמיד מחוספסים, ומשתלים חלקים קיימים רק בתצורה עגולה.

המשתלים בעלי הנאנו-חיספוס הם המשתלים החדשים ביותר והם אמורים לענות על 2 הבעיות גם יחד – מצד אחד להפחית את הסיכון להתכווצות קופסית, ומצד שני לא להעלות את הסיכון לחלות בALCL מעבר לסיכון באוכלוסיה הכללית.

צורת השתל

המשתלים נחלקים מבחינת צורתם למשתלים אנטומיים ולמשתלים עגולים. בתוך כל אחת מהקבוצות ישנן תתי חלוקות ע״פ מידת הבולטות של השתל (הפרופיל), ומימדי הבסיס.

נתונים אלו מכתיבים בסופו של דבר את נפח השתל. בהתאמת המשתל לניתוח חשוב להתייחס לנתונים אלו, ולזכור שהנפח המתקבל הוא הנתון הכי פחות חשוב. חשוב יותר לקבל את מידת הבולטות הרצויה, ומימדי השד הנכונים.

שתלים אנטומיים הם שתלים בצורת חצי טיפה או חצי אגס, כאשר חלקם העליון ריק יותר מחלקם התחתון, והנקודה הבולטת ביותר בשתל נמצאת נמוך יחסית. משתלים אלו נועדו לחקות את מבנה השד הטבעי (ריק למעלה ומלא למטה), ומתאימים למצבים בהם יש כיסוי דל לשתל (שחזור שד, בהם אין שד מעל השתל, נשים רזות מאוד החפצות במראה שד טבעי וכו..).

עוד מצב שבו שתל אנטומי עשוי להתאים יותר משתל עגול הוא בנשים עם מבנה בית חזה לא סטנדרטי. לדוגמא – אישה רחבה ונמוכה מאוד, או אישה צרה וגבוהה מאוד.

היות וחלקיו השונים של השתל (עליון ותחתון) שונים זה מזה, מצב שבו השתל מסתובב בתוך הגוף יצור עיוות של מראה השד, וזה אחד הסיבוכים האפשריים בניתוח עם שתלים אנטומיים. כמו כן, כפי שצויין למעלה, משתלים אנטומיים הם תמיד בעלי מעטפת מחוספסת.

משתלים עגולים הם משתלים בצורת חצי כדור, כאשר במנח מאוזן כל צידי השתל זהים, אך בעמידה, חלקו העליון של השתל מתרוקן מעט וחלקו התחתון מתמלא, בהשפעת כח הכובד.

במצב זה השתל מעט יותר דומה לשתל אנטומי (אך לא לחלוטין). זוהי גם הסיבה שכאשר יש כיסוי בעובי מספק (כלומר רקמת שד מספקת) ניתן להגיע לתוצאות טבעיות יחסית, גם בשימוש במשתלים עגולים. במידה ומעוניינים במחשוף מלא מאוד (גם על חשבון טבעיות התוצאה), שתל עגול ייתן את המענה הטוב ביותר.

לסיכום: מגוון השתלים לניתוחי שדיים הוא רחב, והשיקולים רבים. חשוב לקבוע מהי התוצאה הרצויה מבחינת מראה, ולזכור שנפח השתל המתקבל לבסוף הוא הנתון הכי פחות משמעותי.