הגדלת חזה

ניתוח הגדלת שדיים מדגיש את נוכחותו האסתטית של השד ומעצים את תחושת הנשיות. קיים מגוון רחב של צורות שד הנעות על הצירים שבין ״צנוח״ ו ״זקור״ וכן בין מראה טבעי או ״מנותח״

המוסכמות החברתיות לגבי מראה וגודל השד משתנות ממדינה למדינה ומאיזור לאיזור, גם בתוך מדינה קטנה כישראל. גורמים תרבותיים (מתירנות, תפיסה אסטתית) וגם גיאוגרפיים ואקלימיים (למשל קרבה לים או מזג אוויר קייצי) משפיעים על המוסכמות.

מה שנחשב נאה ורצוי במקום אחד, יכול להיראות מוגזם או לחילופין חסר במקום אחר. אין צורה או גודל שד ״נכונים״, אך בהחלט קיימים גדלים וצורות החורגים מכל מוסכמה, וכאן מקומו של המנתח הפלסטי להנחות ולכוון בעת בחירת סוג השתל וסוג הניתוח.

מהי מטרת הניתוח?

ניתוח הגדלת שדיים נועד להעצים את תחושת הנשיות, לשפר את שביעות הרצון מצורת הגוף, וליצור מראה אטרקטיבי ומושך. המוטיבציה לביצוע הניתוח צריכה להגיע מהמטופלת עצמה ולא מהסביבה המשפחתית, החברתית, או הזוגית.

מטופלת שמספרת כי היא עושה את הניתוח ״בשביל עצמה״, היא המטופלת האידאלית לניתוחים אלו.

חשוב להגיע אל היעוץ כאשר, לפחות מבחינת מראה השד הרצוי, המטופלת יודעת לאן היא שואפת ומהי מטרת הניתוח.

האם מאוד חשוב מראה טבעי אשר גם בעירום או בבגד ים חושפני לא יסגיר את עצם ביצוע הניתוח? או שאולי ברצוננו להשיג מחשוף מלא ובולט מאוד, אשר ידגיש את עצם ביצוע הניתוח? בהקשר זה, הנפח הרצוי הוא פחות חשוב היות וקשה להקיש משד אחד לשני מהו האפקט שייתן נפח נתון (הבדלי מימדים בבית החזה משפיעים מאוד על התוצאה המתקבלת).

מה עושים בניתוח?

לאחר תכנון קפדני ובחירת השתל המתאים, מבוצע חתך קטן בתוך הקפל התת-שדי, ודרכו מוחדר שתל הסיליקון לשד. זהו גם מיקום הצלקת אשר אורכה לרב לא עולה על 4.5 ס״מ.

צלקות אלו הן לרב עדינות ויושבות בדיוק במיקום הקפל, כך שלאחר החלמה מלאה קשה מאוד לאתרן.

על סוגי השתלים השונים ניתן לקרוא כאן:

בקצרה, קיימים שתלים עגולים ואנטומיים, חלקים ומחוספסים. השתלים נבדלים זה מזה בתוצאה הקוסמטית שהם מעניקים, בפרופיל הבטיחות ותופעות הלוואי שלהם.

בעוד ששתלים מחוספסים מורידים את שכיחות התכווצות הקופסית, הם מעלים שכיחות של מחלה נדירה בשם ALCL, ביחס לשתלים חלקים. שתלים אנטומיים יעניקו מראה טבעי יותר, עם קוטב עליון ריק יותר, בעוד ששתלים עגולים יעניקו מראה מלא יותר לחלקו העליון של השד.

את השתלים ניתן להניח בין שריר החזה לשד (מעל השריר), או מתחת לשריר.

הנחת שתל מעל השריר כרוכה לרב בהחלמה קלה יותר, ובמראה שד מלא יותר, בעוד שהנחת השתל מתחת לשריר תיתן לרב מראה שד טבעי יותר כאשר השריר לוחץ על חלקו העליון של השתל. כמו כן, מיקום השתל מתחת לשריר מוריד את השכיחות להופעת התכווצות קופסית.

אחד החסרונות של שיטה זו (מלבד החלמה מעט קשה יותר), הוא שאם חלה צניחת שד, לעיתים השתל נשאר במקומו (מוחזק על ידי השריר), בעוד השד צונח.

מצב זה יוצר מראה מעוות המכונה בשפה המקצועית ״בועה כפולה״.

אני דוגל בשיטה מודרנית יותר משתי הנ״ל אשר מאפשרת להנות מהיתרונות של שתי השיטות הקודמות – הנחת השתל כאשר חלקו העליון מכוסה על ידי השריר, בעוד חלקו התחתון מונח תחת השד.

לשיטה זו, המכונה ״מישור כפול״, יתרונות רבים, והיא מעניקה גמישות רבה בהשגת תוצאה טבעית ונעימה, תוך הגדלה משמעותית של השד. מחקרים הראו שגם שיטה זו מורידה את שכיחות התכווצות הקופסית ולכן בשיטה זו אני פעמים רבות משתמש בשתלים חלקים או בעלי נאנו-חספוס.

כאשר יש כמות רבה של רקמת שד או שומן תת עורי ניתן למקם את השתל מעל השריר מבלי שהדבר ניכר במראה השד, ויכולה להתקבל תוצאה טבעית ומשביעת רצון.

במקרים אלו, ע״מ לצמצם את הסיכון להתכווצות קופסית, אמליץ על שתל מחוספס או שתל בעל נאנו-חספוס.

למי מתאים הניתוח

הניתוח מתאים לנשים עם שדיים קטנים, שדיים אסימטריים, או שדיים מרוקנים עקב הנקות או לידה. לצורך ביצוע הניתוח יש להמתין עד לאחר סיום ההתבגרות המינית וצמיחת השדיים.

לרב נמתין עד גיל 21 אך במקרים מסויימים נבצע את הניתוח החל מגיל 18.

בחודשים הראשונים לאחר לידה או סיום הנקה לא רצוי לבצע את הניתוח.

האם צריך להחליף את השתלים?

בעבר היה צורך להחליף את השתלים כל 10-15 שנים, מחשש לקרע. מאז שנת 2008 בערך, עברו רב החברות לשתלים עמידים ביותר אשר יכולים להישאר בגוף לכל החיים.

כיום, לכל מי שעברה ניתוח לפני שנת 2008, נמליץ להחליף את השתלים, בעוד ששתלים חדשים יותר מחייבים מעקב שנתי בלבד.

האם ישנם סוגים אחרים של ניתוח הגדלת שדיים?

כן. ישנה אפשרות לבצע ניתוח הגדלת שדיים תוך החדרת השתלים דרך פתח בבית השחי או דרך העטרה.

שיטות אלו נזנחו ע״י רב המנתחים בשל הצלקות הבולטות שהן גורמות, השליטה הירודה בצורת השד, והסיכונים הרבים יותר.

כמו כן, ניתן לבצע הגדלת שדיים ע״י הזרקת שומן עצמי של המטופלת. בשיטה זו מבצעים שאיבת שומן רגילה, מהמותן, העכוז, הירך, או הבטן, ומזריקים את השומן לשד לצורך הגדלתו.

כמחצית מהשומן המוזרק יקלט באתר החדש וישאר שם לנצח. לעיתים יש לחזור על הניתוח יותר מפעם אחת עד השגת המראה הרצוי.

היתרונות העיקריים של ניתוח זה ע״פ הגדלת שדיים עם שתלי סיליקון הם שאין בשד גוף זר על כל המשתמע מכך, ושהשד מרגיש הרבה יותר טבעי למישוש.

החיסרון העיקרי הוא אורך הניתוח – לרב ניתוח זה יהיה ארוך משמעותית מניתוח הגדלת שדיים עם שתלים.

כמו כן יש לזכור שתאי השומן ממשיכים להתנהג כתאי השומן באתר התורם, ולכן עליה במשקל לדוגמא, תגרור הגדלה של השדיים.

האם ניתן לשלב הגדלת שדיים עם ניתוחים אחרים?

כן. שילוב של ניתוח הגדלת שדיים עם ניתוחי מתיחת בטן לדוגמא הוא נפוץ ביותר. לא רצוי לשלב את הניתוח עם ניתוחים לא סטריליים, בשל רמת הסטריליות הגבוהה הנדרשת בניתוח הגדלת שדיים.

תהליך ההחלמה מהניתוח

לרב תהליך ההחלמה מהניתוח אורך בין שבוע לשבועיים. במהלך כל התקופה ועד שישה שבועות מהניתוח, יש להשתמש בחזיית לחץ (חזיית ספורט עם רכיסה קדמית) ולהימנע מפעילות מאומצת וחשיפה לשמש או למקורות מים ציבוריים (ים, בריכה).

רוב המטופלות יוכלו לשוב לעבודה משרדית ולפעילויות היום-יום לאחר כשבועיים, ולפעילות ספורטיבית כשישה שבועות מהניתוח. ההחלמה יכולה להיות מלווה בכאבים אשר נשלטים באמצעות נוגדי כאב.

מהם הסיכונים בניתוח?

על הסיכונים הנובעים מהשתל ניתן לקרוא כאן:

כמו בכל ניתוח, קיימים בניתוח הגדלת שדיים סיכון לדימום וסיכון לזיהום. דימום לרב יחייב חזרה לחדר ניתוח, אך לעיתים ניתן לפתור את הבעיה באמצעים שמרניים.

זיהום יטופל לרב באנטיביוטיקה, אך יכול לחייב ניתוח להוצאת השתל ושטיפת כיס השתל. במצב זה לרב לא נחזיר שתל לשד באותו ניתוח, ונמתין מספר חודשים עד ביצוע ניתוח נוסף להחדרת שתל חדש לשד.

כמו כן יכולות להיווצר צלקות בולטות או לחילופין להופיע בעיה בריפוי הפצעים. מצבים אלו הם נדירים ביותר. אסימטריה בין השדיים (לרב מהווה החמרה של אסימטריה קודמת) גם היא סיכון שיש לקחת בחשבון.

שני סיכונים אחרונים שיש לתת עליהם את הדעת הם: פגיעה בתחושה בשד (לרב זמנית), ופגיעה בהנקה (נדיר).

לסיכום: ניתוח הגדלת שדיים הוא ניתוח נפוץ ביותר, עם אחוזי שביעות רצון גבוהים מאוד. ניתן לבצעו החל מגיל 21 ובמקרים יחודיים מגיל 18. חשוב להגיע ליעוץ כאשר יודעים מהי צורת השד הרצויה. גודל השתל הוא פרמטר פחות משמעותי ומהווה תוצר של תכנון הניתוח.