ניתוחים אונקופלסטיים

ניתוחים אונקופלסטיים הם ניתוחים בהם משולבות טכניקות פלסטיות עם שיקולים אונקולוגיים. בשונה מניתוח כריתה ושחזור מיידי בו מדובר בשני ניתוחים המבוצעים בצמידות זה לאחר זה, כאן בעצם אנחנו פותרים את הבעיה האונקולוגית תוך כדי ניתוח קוסמטי לשד. מדובר בכלי חדש ופורץ דרך, אשר מעניק לשד החולה, הן פתרון בריאותי, והן מראה אסתטי ונעים יותר

את סוג הניתוח נתאים לגודל השד, האם השד צנוח או לא, למיקום הגוש הסרטני ולגודלו. לרוב מדובר בניתוח שיתבצע במתווה של ניתוח הקטנת שד או הרמת שד, וללא שימוש בשתלים, אך לעיתים יהיה צורך בהשלמת נפח ואז נעשה שימוש בשתלים.

מה עושים בניתוח?

כאמור, ניתוח אונקופלסטי לרב יבוצע במתווה של הקטנת או הרמת שדיים. במהלך הניתוח נסיר עור עודף, נסיר את הגוש עם שולי ביטחון (לרוב יבוצע ע״י כירורג כללי אשר ישתתף בחלק זה של הניתוח), נמקם את הפטמה במיקום חדש תוך תיקון צניחת השד, ונארגן מחדש את רקמת השד באופן שיחפה על חסר הנפח אשר נוצר תו״כ הסרת הגוש.

במקביל נבצע הקטנה לשד הנגדי תוך הסרת כמות רקמת שד המתאימה לגוש שהוסר, ע״מ לקבל שדיים בגודל ובמראה סימטרי.

הצלקות בניתוח זה דומות לצלקות המתקבלות בניתוח הקטנת שדיים. לרב מדובר בצלקת סביב הפטמה והעטרה, צלקת אנכית עד לקפל התת-שדי, וצלקת בתוך הקפל התת שדי. לעיתים ניתן לוותר על אחת הצלקות במידה ואין צניחה ניכרת של השדיים טרם הניתוח.

למי מתאים הניתוח?

ניתוח אונקופלסטי מתאים לנשים עם שד בינוני או גדול, צנוח, ועם גידול בינוני או קטן, העומדות בקריטריונים האונקולוגיים לניתוח כריתת גוש (למפקטומיה). נשים הזקוקות לכריתה מלאה או לכריתה דו צדדית בשל נשאות גנטית אינן מתאימות לניתוח זה.

תהליך ההחלמה מהניתוח

בדומה לניתוח הקטנת שדיים גם ההחלמה מניתוח אונקופלסטי היא קלה יחסית. עובדה זו נובעת מהבידוד היחסי של שרירי החזה מאתר הניתוח. לרב ישנם כאבים קלים בימים הראשונים לאחר הניתוח, אשר נשלטים בקלות באמצעות נוגדי כאב.

במהלך כל תקופת ההחלמה ועד שישה שבועות מהניתוח, יש להשתמש בחזיית לחץ (חזיית ספורט עם רכיסה קדמית) ולהימנע מפעילות מאומצת וחשיפה לשמש או למקורות מים ציבוריים (ים, בריכה).

רוב המטופלות יוכלו לשוב לעבודה משרדית ולפעילויות היום-יום לאחר כשבוע עד עשרה ימים, ולפעילות ספורטיבית כשישה שבועות מהניתוח.

מהם הסיכונים בניתוח?

כמו בכל ניתוח, גם בניתוח אונקופלסטי קיים סיכון לדימום לאחר הניתוח או לזיהום. דימום ניכר לרוב יחייב חזרה לחדר ניתוח, אך לעיתים ניתן לשלוט בו באמצעים שמרניים. זיהום לרוב יסתכם בצורך בטיפול אנטיביוטי, אך יכול גם הוא להוביל להתערבות כירורגית (למשל במקרה של הופעת מורסה שצריך לנקז). סיבוכים אלה אינם שכיחים.

צלקות בולטות (אשר ניתנות לטיפול) או הפרעה בריפוי פצע המצריכה טיפול מרפאתי, גם הן נכללות בסיכונים האפשריים בניתוח.

אסימטריה בין השדיים עלולה להיווצר היות וארגון הרקמות בתוך השד שונה בין שד שבו הוסר גוש ומיקומו הוא המכתיב את מיקום הסרת הנפח, לבין שד בו מוסר נפח באזור המאפשר הקטנה אופטימלית של השד.

שני הסיכונים המשמעותיים אך לשמחתנו גם הנדירים ביותר בניתוח זה הם שינוי בתחושה בפטמה ובעטרה (תחושת יתר, או תת תחושה, עד כדי אובדן תחושה מלא, זמני או קבוע), ונמק של הפטמה והעטרה (אשר מחייב הסרתה וביצוע שחזור). סיבוכים אלו הם כאמור נדירים ביותר.

לסיכום: הגישה האונקופלסטית לסרטן שד ממשיכה מסורת ארוכת שנים של צמצום הנזק הנגרם לשד כתוצאה מהניתוח האונקולוגי, ומאפשרת תוצאה קוסמטית טובה אשר תורמת לאיכות החיים לאחר הניתוח. רמת שביעות הרצון מהניתוח היא לרב גבוהה ביותר.