הרמת שדיים

צניחת שדיים מוגדרת כמצב בו הפטמה נמצאת בגובה הקפל התת-שדי או למטה מכך. ישנן דרגות שונות של צניחת שדיים בהתאם למיקום וכיוון הפטמה, ודרגות אלו, בשילוב עם נפח השד ועם מרחק הפטמה ממיקומה התקין ישפיעו על אופן ביצוע הרמת השד

צניחת שדיים יכולה להיות תוצאה של כובד השד והגיל, אך לעיתים גם שינויים בנפח השד יתרמו לתהליך.

לדוגמא – ירידה משמעותית במשקל, הריונות והנקות, או ויתור על שתלים מס׳ שנים לאחר הגדלת שד.

הרמת שדיים היא אמנם חלק אינטגרלי מניתוח הקטנת שדיים, אך יכולה להתבצע גם ללא הקטנת שדיים (כלומר ללא צמצום גודל השד), ואף בשילוב עם הגדלת שדיים (כלומר הרמת שדיים עם שתלים).

מהי מטרת הניתוח?

מטרת הניתוח להרמת שדיים היא לתקן את צניחת השדיים, להחזיר את הפטמה והעטרה למקומן התקין מעל גובה הקפל התת-שדי, ולהעניק לשד מראה צעיר וזקור.

פעמים רבות נבקש גם לארגן מחדש את רקמת השד באופן שתתקבל ״הגדלה עצמית״ כלומר שימוש בחלק מרקמת השד כשתל ע״מ לקבל מראה בולט המחקה ניתוח הגדלת שדיים. כל זאת ללא הגדלה אמיתית בנפח השד.

ניתוח הגדלה והרמה או הרמה עם שתלים נועד להרים את הפטמה והעטרה למיקום התקין, ובמקביל להגדיל את נפח השד ולקבל שד זקור ובעל נוכחות בולטת יותר ומראה נשי יותר.

מה עושים בניתוח?

בניתוח הרמת שדיים מסירים עור עודף, ומשנים את מיקום הפטמה והעטרה למיקום תקין.

ניתן לבצע ניתוח הרמת שדיים תוך שימוש ברקמת השד בלבד, ואז מתקבל שד זקור אך בגודל דומה לגודלו טרם הניתוח (מעט קטן יותר כי גם לעור שמסירים יש נפח), או ניתוח הגדלה והרמה (ניתוח הרמה עם שתלים) שבו יתקבל שד גדול וזקור יותר ממצבו טרם הניתוח.

הצלקות בניתוח תלויות במספר גורמים. הגורם החשוב ביותר הוא מידת הצניחה. כאשר מדובר בצניחה קלה מאוד, לעיתים ניתן להסתפק בצלקת סביב העטרה בלבד. עם זאת, לרב יש צורך גם בצלקת אנכית מגבול העטרה אל הקפל התת שדי, ובמקרים רבים גם צלקת רוחבית בתוך הקפל.

היחס בין נפח השד הסופי לבין כמות העור העודף טרם הניתוח קובע את גודל הצלקות האלו. לכן, באותו השד, לרב הרמה עם שתלים תחייב צלקות קטנות יותר מאשר הרמה בלבד.

צריך לזכור שככל שהשד כבד יותר, כך תחול צניחה חוזרת מהר יותר. זהו החיסרון העיקרי של ניתוח הרמה עם הגדלה אל מול הרמה בלבד. על סוגי השתלים השונים ניתן לקרוא כאן.

לרוב, בניתוחי הרמה עם הגדלה, נבחר בשתלים עגולים ובמנח מעל השריר. מבנה השד בניתוחים אלו מאפשר לקבל מראה טבעי גם במנח זה, ואם תחול צניחה חוזרת במשך הזמן, היא תחול באופן הומוגני, אשר לא יעוות את השד.

למי מתאים הניתוח?

ניתוח הרמת שדיים מתאים לכל מי שחוותה צניחה של השדיים, תוך שימור נפח מספיק.

לרוב מדובר בתהליך שנובע ממבנה השד, איכות הרקמות או הגיל. שדיים אשר צנחו לאחר הריונות מרובים, הנקה, או ירידה מאסיבית במשקל, הם לרב גם מרוקנים או מדולדלים, ובמקרים אלו אמליץ על הרמה עם הגדלה.

בכל מקרה לא מומלץ לבצע את הניתוח בחודשים הראשונים לאחר הריון או הנקה, וכן לא תו״כ או מיד לאחר סיום תהליך ירידה במשקל. לרב נעדיף לבצע את הניתוח לאחר שמירת משקל יציב במשך שישה חודשים לפחות.

בניתוח הרמה עם הגדלההאם צריך להחליף את השתלים?

בעבר היה צורך להחליף את השתלים כל 10-15 שנים מחשש לקרע. מאז שנת 2008 בערך, עברו רב החברות לשתלים עמידים ביותר אשר יכולים להישאר בגוף לכל החיים.

כיום, לכל מי שעברה ניתוח לפני שנת 2008, נמליץ להחליף את השתלים, בעוד ששתלים חדשים יותר מחייבים מעקב שנתי בלבד.

האם ישנם סוגים נוספים של הרמת שדיים?

כן. מלבד ניתוח הרמה עם צלקת סביב העטרה או צלקת סביב העטרה, כלפי מטה, ובתוך הקפל התת שדי, ניתן במקרים גבוליים להסתפק בניתוח הגדלת שדיים בלבד.

במצב זה לרב יתקבל שד מעט זקור יותר, אך לרב תחול צניחה חוזרת תוך שנים ספורות ואז יהיה צורך בניתוח להרמת השד. לעיתים ניתן להוסיף לניתוח זה קיבוע פנימי נוסף, ואז מדובר ב״הרמה פנימית״ או ״הרמה ללא צלקות״.

יש לזכור שסוג זה של ניתוח לא ייתן תוצאה משביעת רצון במידה וקיימת צניחה אמתית של השד.

האם ניתן לשלב הרמת שדיים עם ניתוחים אחרים?

כן. היות ובמקרים רבים צניחת השדיים היא תוצאה של ירידה במשקל או הריונות מרובים, שכיח שנראה עודפי עור בבטן, זרועות או ירכיים, ולעיתים אף בצוואר או בפנים.

במקרים אלו ניתן לשלב ניתוחים, כאשר לרב לא נשלב יותר משני איזורים בניתוח (לדוגמא שדיים וזרועות, או שדיים ובטן) ונשאיר את שאר האזורים לניתוח נוסף.

השילוב הנפוץ ביותר הוא הרמת שדיים עם מתיחת בטן.

תהליך ההחלמה מהניתוח

לרוב תהליך ההחלמה מהניתוח אורך בין שבוע לשבועיים. במהלך כל התקופה ועד שישה שבועות מהניתוח, יש להשתמש בחזיית לחץ (חזיית ספורט עם רכיסה קדמית) ולהימנע מפעילות מאומצת וחשיפה לשמש או למקורות מים ציבוריים (ים, בריכה).

רוב המטופלות יוכלו לשוב לעבודה משרדית ולפעילויות היום-יום לאחר כשבועיים, ולפעילות ספורטיבית כשישה שבועות מהניתוח. ההחלמה יכולה להיות מלווה בכאבים אשר נשלטים באמצעות נוגדי כאב.

מהם הסיכונים בניתוח?

על הסיכונים הנובעים מהשתל ניתן לקרוא כאן:

כמו בכל ניתוח, גם בניתוח הרמת שדיים או הרמה והגדלה קיים סיכון לדימום לאחר הניתוח או לזיהום. דימום ניכר לרב יחייב חזרה לחדר ניתוח, אך לעיתים ניתן לשלוט בו באמצעים שמרניים.

זיהום לרב יסתכם בצורך בטיפול אנטיביוטי, אך יכול לחייב ניתוח להוצאת השתל ושטיפת כיס השתל. במצב זה לרב לא נחזיר שתל לשד באותו ניתוח, ונמתין מספר חודשים עד ביצוע ניתוח נוסף להחדרת שתל חדש לשד. סיבוכים אלה אינם שכיחים.

צלקות בולטות (אשר ניתנות לטיפול) או הפרעה בריפוי פצע המצריכה טיפול מרפאתי, גם הן נכללות בסיכונים האפשריים בניתוח.

אסימטריה בין השדיים עלולה להיווצר אך לרב היא תוצאה של אסימטריה קודמת, ולרב אף פחותה בדרגתה.

לגבי הנקה – ע״פ הספרות העולמית, רב מוחלט של הנשים שעברו הרמת שדיים טרם גיל הפוריות (מעל 95%) מדווחות כי הן מסוגלות להניק. עם זאת, רבות מהנשים מדווחות כי הן נזקקות לתוספות פורמולה להשלמת תזונת התינוק.

שני הסיכונים המשמעותיים אך לשמחתנו גם הנדירים ביותר בניתוח הרמת שדיים הם שינוי בתחושה בפטמה ובעטרה (תחושת יתר, או תת תחושה, עד כדי אובדן תחושה מלא, זמני או קבוע), ונמק של הפטמה והעטרה (אשר מחייב הסרתה וביצוע שחזור. סיבוכים אלו הם כאמור נדירים ביותר.

לסיכום: ניתוחי הרמת שדיים והרמה והגדלה הם ניתוחים בטוחים, המעניקים מראה שד זקור צעיר ורענן, ומאופיינים באחוזי שביעות רצון גבוהים מאוד. הם מתאימים לכל מי שחוותה שינויים במראה השדיים בעקבות גיל, הריונות והנקות, או ירידה במשקל. טווח הגילאים לביצוע הניתוח הוא רחב, ואנו נתקלים במטופלות בין העשורים השלישי ועד השמיני לחיים.