הקטנת שדיים

שדיים גדולים מידי מהווים מעמסה חברתית, כמו גם פיזית. בעיות כגון עומס על הגב העליון הגורם לכאבים, פטרת בקפל התת שדי, והיווצרות ״חריצים״ בכתפיים כתוצאה מכתפיות החזיה הן הסיבות אשר בדר״כ מובילות את המטופלת לניתוח זה

הניתוח מעניק לשד מראה אטרקטיבי, ומשפר את הביטחון העצמי של  המטופלת. כמו כן, הניתוח מאפשר חופש תנועה רב יותר והשתתפות בפעילויות שהמטופלת נמנעה מהן טרם הניתוח, אשר כוללות ריצה או קפיצה.

גם טווח האפשרויות מבחינת סוגי הלבוש שניתן לבחור גדל מאוד לאחר הניתוח.

מהי מטרת הניתוח?

מטרת הניתוח להקטנת שדיים היא להסיר רקמת שד, עור, ושומן עודפת ולהתאים בין גודל השד לבין גודל בית החזה והגוף.

לעיתים ניתקל בנשים עם בית חזה קטן ביותר ושדיים בגודל בינוני המתאימות לניתוח הקטנת שדיים, ולעיתים ניתקל בנשים בעלות מבנה גוף רחב וגדול, אשר למרות נוכחות שדיים גדולים, יתאימו להרמה או הקטנה מינורית בלבד.

ניתוח הקטנת שדיים כולל גם מרכיב של הרמה של השד ובסיום הניתוח נשאף לקבל מראה זקור והדוק של השד, כמו גם הפחתה בגודלו (כאמור, בהתאם לגודל בית החזה).

אני מתכנן את ניתוחי הקטנת השדיים שאני מבצע באופן שיותיר שד יפה ומרשים בהתאם לרצונות המטופלת, ועם זאת יאפשר תנועתיות רבה יותר, יקל על הכאבים בגב ויצמצם את ״צללית״ הגוף (פעמים רבות אישה עם שדיים גדולים וצנוחים נראית שמנה מכפי שהיא באמת, רק בשל נפילת השדיים לאזור הבטן).

מה עושים בניתוח?

בניתוח הקטנת שדיים אני מסיר עודפי עור, שומן, ורקמת שד ומארגן את השד מחדש באופן שמעניק לו מראה טבעי ונעים עם קוטב עליון עדין ומלאות בחלקו המרכזי והתחתון של השד (מראה שד קלאסי).

הצלקות הנותרות ממוקמות סביב העטרה (יש לציין כי קוטר העטרה קטן בניתוח), על חלקו התחתון של השד (צלקת אנכית), ולרב (אך לא תמיד) גם בתוך הקפל התת-שדי (צלקת זו היא לרב חבויה, ומוסתרת ע״י השד).

לעיתים יש להוסיף לניתוח שאיבת שומן מזנב השד (קפל עור ושומן בחלקו הצידי של השד ולכיוון הגב).

למי מתאים הניתוח?

ניתוח הקטנת שדיים מתאים לנשים עם שדיים גדולים ביחס למבנה וגודל בית החזה, אשר סובלות מכאבים בגב העליון בשל נשיאת המשקל הרב, משפשופים ופטרות בקפל התת-שדי, ומחריצים בכתפיים כתוצאה מרצועות החזיה.

לעיתים סימנים אלו אינם אך המטופלת סובלת מדימוי גוף ירוד, אי שביעות רצון מהמראה, תחושה שהיא נראית שמנה מכפי שהיא, או מוגבלת מבחינת תנועה וספורט. לרב מדובר בשדיים שהם לא רק גדולים כי אם גם צנוחים.

טווח הגילאים לניתוח הוא רחב ביותר ולעיתים אנו נתקלים בנשים בעשור השמיני לחייהן אשר פונות לביצוע הניתוח, ולאחריו מספרות שמדובר בהגשמה של חלום של שנים.

בקצה השני של הספקטרום אנו נתקלים בנערות בגילאים צעירים, אפילו עד כדי גיל 17, החוות קושי פיזי וחברתי.

לרוב רצוי להמתין עם ביצוע הניתוח לסיום התפתחות השד בגיל 18 ולעיתים אפילו עד גיל 21, אך במקרים בהם מדובר בשד גדול באופן חריג או באסימטריה בין השדיים, ניתן לשקול ניתוח גם קודם לכן.

בחודשים הראשונים לאחר לידה או לאחר סיום הנקה לא רצוי לבצע את הניתוח.

האם יש סוגים שונים של הקטנת שדיים?

ניתוחי הקטנת שדיים כוללים כאמור מרכיב של הרמה של השד. הניתוחים נבדלים זה מזה באופן הזזת הפטמה והעטרה כלפי מעלה, אך העיקרון בכל השיטות דומה.

שיטה אחת של ניתוח הקטנה אשר נבדלת מהניתוח הסטנדרטי נקראת ״פטמה חופשית״. בניתוח זה מקטינים את השד תוך הסרת הפטמה והעטרה לחלוטין, והשתלתן בסיום הניתוח כשתל עור במקומן החדש.

ניתוח זה שמור לשדיים גדולים וצנוחים מאוד, כאשר מעוניינים בהקטנה משמעותית של השד. בשיטה זו חל אובדן של התחושה בפטמה ובעטרה, וקיים סיכון לבעיה בקליטת הפטמה והעטרה. עם זאת הוא מאפשר הקטנה משמעותית מאוד של שדיים גדולים וצנוחים מאוד.

האם ניתן לשלב ניתוח הקטנת שדיים עם ניתוחים אחרים?

כן. ניתן לשלב ניתוח הקטנת שדיים עם ניתוחים אחרים.

נהוג לשלב את הניתוח עם מתיחת בטן או שאיבת שומן, אך ניתן לשלבו עם ניתוחים רבים אחרים. כאשר מדובר בהקטנה משמעותית, מומלץ דווקא לא לשלב עם ניתוח נוסף בשל החשש להגברת הסיכוי לתופעות לוואי וסיבוכים.

תהליך ההחלמה מהניתוח

בניגוד לנהוג לחשוב, ניתוח הקטנת שדיים הוא מהניתוחים הפחות כואבים בכירורגיה הפלסטית. עובדה זו מפתיעה רבות מהמטופלות המגיעות ליעוץ, ונובעת מהבידוד היחסי של שרירי החזה מאתר הניתוח.

לרוב ישנם כאבים קלים בימים הראשונים לאחר הניתוח, אשר נשלטים בקלות באמצעות נוגדי כאב. במהלך כל תקופת ההחלמה ועד שישה שבועות מהניתוח, יש להשתמש בחזיית לחץ (חזיית ספורט עם רכיסה קדמית) ולהימנע מפעילות מאומצת וחשיפה לשמש או למקורות מים ציבוריים (ים, בריכה).

רוב המטופלות יוכלו לשוב לעבודה משרדית ולפעילויות היום-יום לאחר כשבוע עד עשרה ימים, ולפעילות ספורטיבית כשישה שבועות מהניתוח.

מהם הסיכונים בניתוח?

כמו בכל ניתוח, גם בניתוח הקטנת שדיים קיים סיכון לדימום לאחר הניתוח או לזיהום. דימום ניכר לרב יחייב חזרה לחדר ניתוח, אך לעיתים ניתן לשלוט בו באמצעים שמרניים.

זיהום לרב יסתכם בצורך בטיפול אנטיביוטי, אך יכול גם הוא להוביל להתערבות כירורגית (למשל במקרה של הופעת מורסה שצריך לנקז). סיבוכים אלה אינם שכיחים.

צלקות בולטות (אשר ניתנות לטיפול) או הפרעה בריפוי פצע המצריכה טיפול מרפאתי, גם הן נכללות בסיכונים האפשריים בניתוח.

אסימטריה בין השדיים עלולה להיווצר אך לרב היא תוצאה של אסימטריה קודמת, ולרב אף פחותה בדרגתה.

לגבי הנקה – ע״פ הספרות העולמית, רב מוחלט של הנשים שעברו הקטנת שדיים טרם גיל הפוריות (מעל 95%) מדווחות כי הן מסוגלות להניק. עם זאת, רבות מהנשים מדווחות כי הן נזקקות לתוספות פורמולה להשלמת תזונת התינוק.

שני הסיכונים המשמעותיים אך לשמחתנו גם הנדירים ביותר בניתוח הקטנת שדיים הם שינוי בתחושה בפטמה ובעטרה (תחושת יתר, או תת תחושה, עד כדי אובדן תחושה מלא, זמני או קבוע), ונמק של הפטמה והעטרה (אשר מחייב הסרתה וביצוע שחזור).

סיבוכים אלו הם כאמור נדירים ביותר.

לסיכום: ניתוח הקטנת שדיים הוא ניתוח נפוץ  המבוצע לבדו או בשילוב עם ניתוחים נוספים, ונהנה מפרופיל בטיחות טוב מאוד ומאחוזי שביעות רצון מהגבוהים שבהם אנו נתקלים בכירורגיה הפלסטית.

זהו ניתוח עם השפעה ניכרת על איכות החיים, ורבות מהמטופלות מדווחות כי הניתוח ״שינה את חייהן״. טווח הגילאים לביצוע הניתוח רחב ביותר וכולל מטופלות החל מהעשור השני לחיים ועד העשור השמיני לחיים.