אבטחת אספקת הדם ושימור התחושה לפטמה ולעטרה בניתוח הקטנת שדיים

לקריאת הסבר כללי על הקטנת שדיים מומלץ לקרוא את מאמר המבוא

שני הסיכונים הדרמטיים ביותר בניתוח הקטנת שדיים נוגעים לפטמה ולעטרה. בכל שיטות הקטנת השדיים אנחנו למעשה משנים את גודל העטרות ואת מיקומן, ובכך עלולים לפגוע הן באספקת הדם שלהן והן בעצבוב התחושתי שלהן. סיבוכים אלו הם נדירים, ואצל נשים רבות, ובעיקר אצל בעלות שדיים גדולים במיוחד, נושא התחושה אינו קריטי היות וחלקן סובלות מתחושה ירודה בפטמות באופן קבוע, עד כדי היעדר תחושה באופן מלא. למרות זאת, כאשר מתרחשת פגיעה בתחושה בפטמה ובעטרה בעקבות הניתוח, ואף נמק מלא או חלקי, מדובר בפגיעה קשה באיכות החיים של המטופלת. לכן במשך השנים בוצעו מאמצים רבים להימנע מסיבוכים אלו.
היום, לאחר שהידע האנטומי הועמק, והשיטות הכירורגיות השתכללו, אנו יודעים את המסלול הכללי של כלי הדם והעצבים החשובים ביותר לשימור בריאות הפטמה והעטרה. רב שיטות הניתוח המסורתיות כללו פגיעה מלאה או חלקית באזורים אלו ולכן גם הובילו באחוזים משתנים לסיבוכים המדוברים. שיטות מודרניות יותר, ובמיוחד השיטה בה אני מבסס את אספקת הדם והעצבוב לפטמה ולעטרה (שיטה אשר פותחה באירופה בעשור הקודם ולאט לאט צוברת פופולריות ברחבי העולם), מאפשרות לאתר באופן ברור ומובהק את כלי הדם ואת העצבים המדוברים, לשמר אותם ואת תפקודם התקין, ולצמצם באופן ניכר את שכיחות הסיבוכים, עד כדי מצב בו סיבוכים אלו הפכו לנדירים ביותר.
הביטחון ששיטה זו מעניקה לי כמנתח בשימור כלי הדם והעצבים, מאפשרת גם גמישות רבה יותר בהסרת רקמת השד המיותרת באזורים בהם לא תיווצא פגיעה בתחושה או באספקת הדם. גמישות זו מאפשרת גם להגיע לתוצאות קוסמטיות עדיפות ומראה שד מיטבי.
את השיטה לשימור כלי הדם והעצבים ניתן לשלב בכל אחת משיטות הקטנת השדיים המתוארות באתר, ובאופן הזה לגשת לניתוח בביטחון שהסבירות לסיבוכים אלו נמוכה ביותר.
לסיכום, שיטת הניתוח אשר משמרת את כלי הדם והעצבים התחושתיים מאפשרת להגיע לתוצאות קוסמטיות עדיפות, תוך ביטחון מירבי בצמצום הסבירות לסיבוכים.